יום שני, 9 בדצמבר 2013

כבר לא רפונזל

הנורא מכל קרה.. 

לא, הספייס גירלס לא התאחדו - קצת פחות נורא מזה.. התחילו לצוץ להן שערות לבנות על ראשי.
בתחילה בצבצו להן כמה שערות בודדות שבדרך פלא מצאו את מקומן בפח לאחר שנתלשו באופן לא מכוון ומפתיע. אך עכשיו, שאותן שערות זועמות חזרו לנקום את נקמתן וקראו לחברותיהן להלבין גם באופן מחאתי על ראשי - כבר אין מנוס. חייבים קרחת!
טוב, חדל קיצוניות! אפשר להסתפק גם בצעדים פחות מקריחי לכת (סליחה, מרחיקי לכת, עברית קשה שפה) - נסתפק בצבע.

חווית צביעת השיער הראשונה שלי החלה בהיותי צעירה ויפה. לאחר שנים ארוכות של גמילה מכימיקלים, כנראה צריך להמשיך בגיל 31 את מה שהתחלתי בגיל 13. סגירת מעגל קסומה שכזו, מרגש..

התלבטתי עם עצמי קלות בעניין הצבע, הסתכלתי על שירלי טמפל הקטנה שמכנה אותי "אמא" ואז נפל האסימון - אדום! ברור! זה הרי כ"כ מתבקש - ככה לא יחשבו שאני המטפלת של הקטנה בעודנו משתעשעות בגן המשחקים. אין ספק שאני ואיינשטיין חולקים גנים משותפים של גאונות..
(ואם אתן תוהות כיצד נולדה לי ילדה ג'ינגי'ת, אתן מוזמנות להצטרף אליי ונתהה יחדיו..)
שלא תחשבו בטעות שילדתי עז, הג'ינג'ית שלי...

אצתי רצתי לחנוון ורכשתי לי צבע לשיער, כמובן שאת מלאכת הקודש אבצע בעצמי (לאחר שנים ארוכות בהן התאמנתי על אמא, יש תמורה לאגרה. מזל שעזבתי את הבית בגיל 18 ושאחותי הקטנה סונג'רה למלאכה..)

רגע קט לפני שאגש למלאכת הצביעה ומתוך ההפנמה ששיערי:
  1. ארוך (ואפילו מדיי)
  2. עבר התעללות רבת שנים ואינו יככב בפרסומות מנצנצות בפריים טיים.
  3. נושר בצורה מטורפת; אחרי כל חפיפה ניתן לייצר פאה קטנה מהשערות שהחליטו לנטוש את פדחתי.
החלטתי שיש מקום גם לקצץ באורכו. אני לא מהמקצצות סתם. אני מהתורמות. גם ככה שיערי נושר, כנראה שהוא מעדיף שלא להיות על ראשי, אז לפחות שמישהי אחר תשתמש בו ותהנה (עד כמה שניתן ליהנות משיער מתולתל).

כאן נכנסים לתמונה החבר'ה הטובים מזכרון מנחם שכבר זכו ממני לתרומה בעבר (לפני שלוש שנים בדיוק) וכעת הם זוכים בשנית.
אז ככה נראיתי לפני הגז (לא להתלהב יותר מדיי, מדובר בפן עצבני):
הצנזורה עובדת שעות נוספות

ובהינף מספריים, צמה באורך חצי מטר מצאה עצמה על שולחנה של הספרית הלא רחמנית.
שימו לב לצמה האורחת משמאל - אחותי היקרה לא עמדה במסע השכנוע שלי ונפטרה גם היא מרעמתה המכובדת.

הסכיתו חברות, אין גבול לתענוג:
  1. בתום השנה אוכל לקנות איזה אוטו קטן באמצעות הכסף שאחסוך על שמפו ומרכך.
  2. לוקח לי חצי דקה להסתרק! בעבר מלאכת הברשת השיער ארכה כחצי שעה (וחצי שעת מהנדס שווה הרבה כסף!!)
  3. עוד 6 תרומות יצטרפו לתרומה של אחותי ושלי וייצרו יחדיו פאה שתכסה את ראשה של חולת סרטן. אני חושבת שאין צורך להכביר במילים על חשיבות התרומה.
אם יש לכן 30 ס"מ מיותרים, תשקלו לעשות מצווה. אני כבר מאריכה לתרומה הבאה שלי...

פוסט זה מוקדש באהבה לדורית, שתרמה את
חלקה בהתרבות השערות הלבנות שעל ראשי..
ולמרות שקר לי בעורף חם, לי בלב 



6 תגובות:

  1. איזו בובה מהממת יש לך! הלוואי עלי ילדה ג'ינג'ית!
    כל הכבוד על תרומת השיער, זה מעשה ממש ראוי.
    גם אני תרמתי, ואפילו קיבלתי תעודת הוקרה בתמורה ;). אומנם זה היה קשה, אך אני גאה במעשה וללא ספק שיער קצר הוא הרבה יותר נוח.
    מחכה לראות פוסט המשך על הצבע לשיער..

    השבמחק
    תשובות
    1. כל הכבוד לך שתרמת גם כן!! אני כבר מחכה לתרומה הבאה שלי (יאללה, חצי מטר ב-3 שנים, צ'יק צ'ק...)

      מחק
  2. שערך הארוך נערה, אף פעם לא היה לי שער ארוך, חלום חיי ארוך (וחלק) תלתלים תלתלים.
    אז בעיני מה שעשית זה גם שיא האומץ וגם מצווה, כבוד !!!
    ואגב, אילולא שמעתיך היום אומרת שיש לך ילדה הייתה מאמינה בגלות שגילך 20 וכמה לא יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי אפרת!! תבואי כל יום!!
      כן אני בת 20 וקצת (ו-11, אבל מי סופר..) אך מרגישה צעירה בלבי..
      שיער חלק זה חלום חיי, זאת הסיבה שאני תמיד הולכת איתו אסוף, אין לי סבלנות לפנים בלתי פוסקים.. מבינה ללבך...

      מחק
  3. כל הכבוד לך!
    להסתפר בכזאת קיצוניות תמיד הפחיד אותי...
    מעריצה אותך על הצעד הטוב, עשית מצווה גדולה! :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושבת שעשיתי מעשה קיצוני. זאת הרי לא תספורת אלא תרומה...
      תרומה היא מעשה אלטרואיסטי לחלוטין...

      מחק