"וואו, איך שהוא גדל", "איך הזמן רץ שנהנים", "ממש לא זיהיתי אותו..", "איך שהוא דומה לך.."
איזה כייף לשמוע משפטים כאלה על הבייבי שלך, שמזכירים לך שהוא כבר לא כ"כ תינוק ומתחיל להיות יישות עצמאית קטנה בעלת זכות קיום משל עצמה.
לפני כשנתיים הצטרף למשפחה תינוק קטן בדמות בלוג כתום וכעור למדיי. מן הרגע הראשון היה ברור שאהיה חד הורית למופת (אם כי חייבת אני לציין כי מעת לעת גם הדמות הגברית במשפחה תורמת את שלה ומסייעת בפתרון בעיות HTML סבוכות, הרי כל תינוק צריך קצת תיכנות בחיים).
הזאטוט הקטן הצליח לכבוש כמה וכמה עוברי אורח בסביבתו ואט אט הפך לילדון שובב וחמוד, בן לאמא גאה.
מי שכותבת בלוג, יכולה בוודאי להזדהות עם הרגשת השייכות האישית הנרקמת בינה לבין המדיה האוצרת את כתביה. את הכמיהה למילים החוברות להן יחדיו, רקימת רעיונות חדשים, גילוי עולמות לא מוכרים (אני וצילום?? מי היה מאמין..) ובסופו של דבר, הרגשה שמיימית בחלקת האלוהים הפרטית שלי ומי שנהנה, מוזמן להצטרף.
איזה כייף לשמוע משפטים כאלה על הבייבי שלך, שמזכירים לך שהוא כבר לא כ"כ תינוק ומתחיל להיות יישות עצמאית קטנה בעלת זכות קיום משל עצמה.
לפני כשנתיים הצטרף למשפחה תינוק קטן בדמות בלוג כתום וכעור למדיי. מן הרגע הראשון היה ברור שאהיה חד הורית למופת (אם כי חייבת אני לציין כי מעת לעת גם הדמות הגברית במשפחה תורמת את שלה ומסייעת בפתרון בעיות HTML סבוכות, הרי כל תינוק צריך קצת תיכנות בחיים).
הזאטוט הקטן הצליח לכבוש כמה וכמה עוברי אורח בסביבתו ואט אט הפך לילדון שובב וחמוד, בן לאמא גאה.
מי שכותבת בלוג, יכולה בוודאי להזדהות עם הרגשת השייכות האישית הנרקמת בינה לבין המדיה האוצרת את כתביה. את הכמיהה למילים החוברות להן יחדיו, רקימת רעיונות חדשים, גילוי עולמות לא מוכרים (אני וצילום?? מי היה מאמין..) ובסופו של דבר, הרגשה שמיימית בחלקת האלוהים הפרטית שלי ומי שנהנה, מוזמן להצטרף.
קרדיט Thinkstock |