הבושם הראשון שסקרתי לבית Japanese Unique השאיר אצלי טעים של "עוד" (אם פספסתן את סקירתו של Emperor המדהים, מוזמנות להשלים פערים). השילוב של ניחוח ייחודי וביצועים פנומנליים מעיד כי מלאכת מחשבת עומדת מאחורי מותג זה וכחובבת בישום מושבעת, צ'אקרות הסקרנות נפתחו אצלי.
כמה שמחתי לקבל בושם נוסף לבית בישום זה והפעם בקנה – Male.
רוברטו קוואלי לא מפסיקים להפתיע, זה התחיל עם הבושם Sweet Ferocious ששבה את לבי וממשיך כעת עם Paradiso Rosa המתהדר בבקבוק הורוד המטאלי הכובש.
פוסט עמוס וידויים לפניכן...
אתחיל מהווידוי הראשון - אני מאוהבת בבשמי לטאפה! היכולת שלהם לקחת בשמים מוכרים ולהעניק להם טוויסט כך שיתעלו על המקור היא לא פחות מפנומנלית. עוד לא יצא לי להתנסות בבושם שלא עמד בציפיותיי הגבוהות והאמינו לי שהסטנדרט שלי קפדני להחריד. מישהו שם בדובאי פשוט יודע את העבודה ועל כך אנוכי מורידה בפניו את הכובע. שאפו!
לפני שנצלול לטיב צמד ה"קונפשנים" המרהיבים הראויים לכל סופרלטיב בפוסט זה, עוד שני וידויים ברשותכן:
וידוי שני - ריסנתי את יצר הפרסום והתאפקתי רבות עד שנחת לידיי בן זוגה של הגברת הלבנה הלא היא מיס Her Confession. הצמד-חמד הזה כה מוצלח וראוי לסקירה זוגית, לא פחות מכך.
וידוי שלישי - הבקבוקים כבדים, גדולים, מגושמים וקיטשיים ואני עפה על זה! לא מבינה את התלונות ברשת, מבין הפרזנטציות היפות שראיתי מעודי...
סיימתי לקשקש ועוברת לת'כלס:
ביום כיפור האחרון ביקשתי סליחה מהבושם Roberto Cavalli לבית Sweet Ferocious. מודה שלא מיהרתי לחלצו מהאריזה ולהתנפל עליו כפי שאני עושה בד"כ כשבושם חדש נוחת בחיקי ולו רק בגלל שמיהרתי לשפוט את בקבוקו. משהו במנומר המוזהב זעק לי "צ'יפ" וניחוחות מדומיינים תואמי בקבוק חלפו באפי (מאוד לא פוליטיקלי קורקט להשתמש במילה "פרחי" אך אחרוג ממנהגי ואעשה זאת).
אין תחושה כייפית מעור חלק, נטול קוצי גילוח או נקודות פוסט-שעווה אדמומיות. עוד יותר כיף להתהדר בעור שכזה לצמיתות, מבלי להיות תלויה בקוסמטיקאית ולא פחות חשוב - מבלי לקרוע את הכיס.
אם את שותפה לדעתי, פוסט זה בשבילך! כל מה שחשוב לדעת לדעת על טכנלוגיית ה-IPL של מכשירי Braun מונגש עבורך וכיאה לנושא שכזה, לפנייך חפירה למהדרין 😆
.jpg)
