טיסה לחו"ל מעולם לא היתה עניין של מה בכך; ההתרגשות מלווה אותנו בכל צעד ושעל בדרכנו ליעד הנכסף וכמובן שאינה פוסחת על הקטן שבפרטים; החל ממחשבות הרות גורל כדוגמת "מה לארוז?" וכלה ב"מה לקנות בדיוטי פרי?" (הרי אי אפשר לחזור ארצה בידיים ריקות ובטח שלא לנצל את שלל המבצעים לטובת הצטיידות אישית).
והנה אנו כאן, במועד מתוזמן היטב, מקדמים בברכה את חגיגות הבלאק פריידיי הקורצות לעברנו מעבר לפינה וזה הרגע לוידוי אישי כואב בגווני ירוק עזים - אנוכי אכולת קנאה. כן כן, אין לי בעיה להודות בכך; גם אני הייתי רוצה להיות מסוגלת לזנוח, ולו לימים ספורים, את שגרת חיי העמוסה, לשכוח לרגע את מטלות היומיום ומחוייבויות החיים ולהמריא אל עבר יעד נכסף בצדו השני של הגלובוס. קצת בטן גב, מעט אלכוהול והרבה שופינג. אני לא צריכה יותר מזה.
לא מעט ממכריי דואגים בדרך קבע לפקוד את שערי נתב"ג בדרכם ליעד חו"לניקי כזה או אחר בתקופות הסיילים הגדולות. חלקם אף מגדילים להכעיס ובוחרים את יעדיהם לפי כמות החנויות בהן ניתן לרוקן את המדפים ולגהץ את האשראי. כהרגלם בקודש, הם טסים עם מזוודות ריקות ושבים עם שלל עמוס לעייפה שעל תוויותיו מתנוססות בגאון מדבקות ה"סייל" הבוהקות, כי הישראלים לא פראיירים ואם כבר לקנות בכמויות, אז שיהיה בזול.
בשורה לי לאותם "נוטשי גבולות המדינה המשאירני גלמודה ורחוקה מארצות המבצעים והילולת השופינג", חגיגות הבלאק פריידיי שלכם מתחילות כבר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון!! ואם טיסות שגרתיות לחו"ל אילצו אותי להתמודד עם תופעות לוואי מינוריות של מחלת הקנאה, כעת עלי לאשפז עצמי לאלתר!
אז אנא, יקיריי הטסים, התחשבו בעלמת חן נטושה שכל רצונה הוא מזכרת קטנה המראה לה כי חשבתם עליה (רמז עבה מזה לא יכול להיות...)
והנה אנו כאן, במועד מתוזמן היטב, מקדמים בברכה את חגיגות הבלאק פריידיי הקורצות לעברנו מעבר לפינה וזה הרגע לוידוי אישי כואב בגווני ירוק עזים - אנוכי אכולת קנאה. כן כן, אין לי בעיה להודות בכך; גם אני הייתי רוצה להיות מסוגלת לזנוח, ולו לימים ספורים, את שגרת חיי העמוסה, לשכוח לרגע את מטלות היומיום ומחוייבויות החיים ולהמריא אל עבר יעד נכסף בצדו השני של הגלובוס. קצת בטן גב, מעט אלכוהול והרבה שופינג. אני לא צריכה יותר מזה.
לא מעט ממכריי דואגים בדרך קבע לפקוד את שערי נתב"ג בדרכם ליעד חו"לניקי כזה או אחר בתקופות הסיילים הגדולות. חלקם אף מגדילים להכעיס ובוחרים את יעדיהם לפי כמות החנויות בהן ניתן לרוקן את המדפים ולגהץ את האשראי. כהרגלם בקודש, הם טסים עם מזוודות ריקות ושבים עם שלל עמוס לעייפה שעל תוויותיו מתנוססות בגאון מדבקות ה"סייל" הבוהקות, כי הישראלים לא פראיירים ואם כבר לקנות בכמויות, אז שיהיה בזול.
בשורה לי לאותם "נוטשי גבולות המדינה המשאירני גלמודה ורחוקה מארצות המבצעים והילולת השופינג", חגיגות הבלאק פריידיי שלכם מתחילות כבר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון!! ואם טיסות שגרתיות לחו"ל אילצו אותי להתמודד עם תופעות לוואי מינוריות של מחלת הקנאה, כעת עלי לאשפז עצמי לאלתר!
אז אנא, יקיריי הטסים, התחשבו בעלמת חן נטושה שכל רצונה הוא מזכרת קטנה המראה לה כי חשבתם עליה (רמז עבה מזה לא יכול להיות...)