כל מה שרציתן לדעת על צביעת שיער ביתית

כשהטבע והזמן חוברים להם יחדיו, נוצרת לה קנוניה זדונית שמטרתה להסגיר אי אלו סודות שהייתי שמחה להסתיר. אם בגיל 15 צבעתי את שיערי רק כי חשקה נפשי בגווני שיער הזויים, היום, 20 שנה אחרי, אני נאלצת לצבוע את שיערי כדי להסוות את החוטים הלבנבנים שהזמן שזר בו. וכשהזמן רץ, מסתבר שלא רק נהנים; שורשי השיער גדלים להם ומאלצים אותנו, "המסוות והצובעות" לטשטשם באופן תכוף ואף אם יורשה לי לומר, כרוני. 
ביקור תדיר במספרה יכול להיות עול כספי לא קטן ולרובנו גם אין יותר מדיי זמן עודף (וחשק) להעביר בחברת הספר ולשם כך, אופציית צביעת השיער הביתית תמיד תשמח לשרתנו נאמנה - היא פרקטית, פשוטה, זולה ומאפשרת לנו לתקתק מטלות ביתיות בעודנו ממתינות שהצבע יעשה את שלו על פדחתנו.

פוסט זה יעזור לכן לעשות את צעדיכן הראשונים בתחום צביעת השער הביתית ואין לי ספק שגם אם אתן נמנות על המתורגלות שבחבורה, אולי אוכל לחדש לכן דבר או שניים.

שגרת טיפוח חורפית עם ד"ר פישר

אי שם בין כרמים ושדות, שוכן לו מפעל בין שתי קומות...

השילוב האולטימטיבי בין תעשייה ורפואה נוסד אי שם ב-1965. ממפעל שהחל את דרכו בפיתוח תרופות למחלות עור ועיניים, Dr. Fischer עבר כברת דרך ובמרוצת השנים סיפח לארסנל תארים נוספים כגון "הראשון לפתח בארץ תכשירי הגנה מקרינת UVA (בנוסף לקרינת UVB)", "מייסד רשת הקומסטיקה האורגנית Body Shop" ו"מפעל כחול-לבן, נטול אכזריות, המפתח שלל תכשירים ומוצרים מתקדמים לבריאות כל בני המשפחה, מינקות ועד שיבה".
מלבד פעילות הפיתוח הענפה והמחקר המתקדם המתבצע באוניברסיטאות המובילות בעולם, המפעל משלב פעילות חברתית לצד פעילותו העסקית שבמסגרתה פעילים עובדיו ב"ילדים בסיכוי - המועצה לילד החוסה" ונתרמים תכשירים וסכומי כסף לעמותות נזקקות.

חדשות השיער

פוסט שלם שכולו על טהרת המחלפות לפניכן. גילוי נאות - לא את כל המוצרים ניסיתי בעצמי (יש לי רק ראש אחד). תודה לנסייניות שלקחו חלק ברשמי הפוסט וחלקו עמי (ואיתכן) את דעתן הכנה.

חדשות "משעירות"

אני והשיער שלי לא חברים טובים לאחרונה. זה לא סוד שכמספר חודשים לאחר הלידה, חלה נשירת שיער מ-ט-ו-ר-פ-ת בעקבות שינויים הורמונליים אותם הגוף עובר (רק שתביני את גודל הצרה, אם בעבר הצמה שלי נראתה כמו חלת שבת, היום היא נראית כמו שאריות ספגטי), כך שכל תכשיר שקצת מקל על שיערי הרי זה מבורך. מוזמנות להכיר כמה מוצרים מעניינים שפגשו לאחרונה את השתיים וחצי שערות שנשארו לי על הראש...

החברה החדשה שלי - Amika

שלום יפות! הבה נפצח בקצת נוסטלגיה.. באמיקה נתקלתי לראשונה במסגרת קופסאות הגלוסיבוקס שפרגנו לנו דוגמיות ממוצריהם. העסק היה פשוט מאוד - מקבלים קופסא, ריח עז ונעים ניכר ממנה בעודה סגורה, הניחוח שובה את ליבנו ולאף אחת כבר לא אכפת מתוכנה המקרטע של הקופסא. אנסח זאת בקצרה "מיסטול חושים".
אם לרגע נשים את המרמור בצד, הרשו לי לערוך בינכן לבין אמיקה היכרות מחודשת ורשמית. אמיקה תשמח להיות "החברה" החדשה שלכן (וממש במקרה פירוש המילה "אמיקה" בלטינית הוא "חברה", איזה קטע..) נעים מאוד!
אמיקה הניו יורקית ידועה ברחבי העולם במוצרי השיער שלה; הן המכשירים והן התכשירים. מכשירי השיער מעולים, נוחים לתפעול ומתאימים ליד החובבנית כשם שמתאימים ליד המקצועית. אותם מלווים תכשירי שיער תומכים המתאימים לשימוש והגנה מפני חום. לשלל התכשירים מכנה משותף ומשמעותי: הם עשירים בשמן אובליפיחה המופק מפרי האובליפיחה (סוג של דובדבן אשחר רוסי, מודה שלא מכירה את הפרי אישית..)
פרי ייחודי זה בעל יכולת עמידה בתנאי מזג אויר קשים וקיצוניים (לא מפתיע שהוא מצליח לשרוד בערבות סיביר ובהרי ההימלאיה...). הוא קטן, קשה ומחזק את עצמו באמצעות חומרים מזינים אותם הוא מייצר בתהליכי גידולו. מלבד היותו מקור מצויין לאומגה 3, 6, 7 ו-9, הוא גם עשיר בחומצות שומן וויטמין C. אלמנטים אלו קריטיים לייצור קולגן ופרוטאין, המסייע בשמירה על עור, ציפורניים, ושיער בריאים.

מלבד יתרונותיו הבריאותיים, יתרון נוסף ולא פחות חשוב (הרי אנחנו אוהבות פרקטיקה) הפרי מאפשר יצירת פורמולה נטולת שמנוניות מעיקה הנדבקת לידיים ומגרזת את השיער. הפורמולה מספקת ריכוך עמוק, שומרת על סיב השיער מפני החום של מכשירי השיער וזאת מבלי שנקלל כל רגע את ידינו הספוגות בשמן.

מיתוג המוצרים צבעוני, מגוון ועושה כייף בעין כפי שהוא עושה כייף לשיער. חגיגה במקלחת.

בעין השערה: החלקת שיער מחודשת ומוצרים תומכים לבית שוורצקופף פרופשיונל

היי יקרות! חצי שנה חלפה לה מאז שהכימיה פגשה בשיערי והעלימה כבמטה קסמים את זכר תלתליי. בפרק זמן זה ארכו להם שורשיי והגיעו למצב בו יכולת הסתרתם כבר קשה מנשוא; עד מתי גיהוצם עם מחליק קרמי? כמה כבר אפשר למרוח קרם מדביק שיער על הפדחת? אולי לשקול הנחת בנדנה אפנתית על הראש כמחאה פיראטית או סתם הזדהות עם אדם הזמר? נו באמת...
כשאין ברירה אז אין ברירה (משפט עמוק) וכיוון שהמציאות החלקה קורצת לי יותר מאשר עברי כמתולתלת, לא נשארו בידי ברירות רבות אלא להחליק את שיערי שוב..

מכאן

חד וחלק

ידוע לכל שבעלות שיער חלק חולמות על תלתלים ובעלות תלתלים כמהות לשיער חלק. אני מניחה שאני לא מחדשת כאן כלום. אני הייתי מוכנה לתרום כלייה בשביל שיער חלק ולהיפרד מעול הרעמה הדורשת תחזוקה אינסופית  / נראית טוב רק בקוקו אסוף, מגולגל ומתוח עד כאב.

כבר משחר ילדותי נאלצתי להתמודד עם רוע הגזירה אבל בעיקר עם תסכול אחד גדול; אני שונאת תחזוקה מחייבת, שונאת פנים תכופים, שונאת את איך שהשיער נראה יום לאחר חפיפה ובכללי - דיי שונאת את מה שהעניק לי הבורא.
בעלות השיער החלק לא משערות לעצמן כמה אנרגיה יש להשקיע בתלתלים כדי שיניחו את הדעת (ואני בכלל לא מדברת על רעמה מרהיבה, אלא על כזאת שאפשר לרדת איתה להוציא דואר). אם הן היו יודעות מה כרוך בכך, הן כבר מזמן היו מוחקות את חלקו הראשון של המשפט הפותח ונאנחות "מזל שלא בראני מתולתלת".

טיזר קטן למי שלא הבינה לאן הפוסט הזה מתקדם..